סלים נקלעו כבר לפני עשרות אלפי שנים בכל רחבי העולם. הסגנון שלהם, הצורה והעיצוב הושפעו מהחומר הגדל באותו המקום. מגוון החומרים ממנו אפשר לקלוע סלים הוא עצום: החל ממחטים של אורן, דרך לולבי תמרים, חיטה, סמר, קש, קנה, רעפיה, נצרי במבוק, עצי זית, אשחר, גפנים, יערה ועד ענפים של עץ ערבה.
התפתחות הטכנולוגיה בתחומים שונים גרמה לירידה בשימוש בסלים ובמקלעות בכלל. האריזות עשויות מנייר או פלסטיק וזה מחזה נדיר לפגוש בסופר אדם אוחז בסל קלוע או מוצרים שמוצגים בתוך סלים, כפי שהיה פעם. כמעט בכל תחום יש מקבילה מודרנית, סינטטית, למקלעות ולסלים של פעם. למעט כדורים פורחים. לא נמצא עדיין אף חומר מתאים שאפשר ליצור ממנו מיכל שהוא גם בטיחותי לתעופה בשמיים וגם כל כך קל משקל.
במקביל להתפתחות הטכנולוגית, ייבוא הסלים ממדינות המזרח בהם כח האדם זול, הביאה לירידה בביקושים לסלים איכותיים שנעשו בידי אמני קליעה במערב. יש פחות ופחות קולעי סלים מוכשרים שיעבירו את הטכניקה לדורות הבאים. בנוסף, יש גם פחות ביקוש מצד אנשים צעירים ללמוד את המקצוע החדש שדורש שנים של עבודה קשה כדי לבנות את הנסיון ולרכוש את הידע.
המגמה העכשווית של חזרה לטבע ומחזור שבאה לידי ביטוי בין היתר בצריכה, באופנה ובעיצוב הבית, הביאה עדנה לקליעת סלים ויש כיום עליה בביקושים הן מקרב הצרכנים והן בקרב אנשים שהחלו ללמוד ולשמר את המקצוע ובעצם מצילים את המקצוע העתיק הזה מאבדן.